בן רחל ונסים, נולד בשנת 1919 בעיר חלב, סוריה, נצר למשפחת סלווירה הנודעת. הוא למד תורה בבית-המדרש ולימודים כלליים בבית-ספר רגיל. כאשר היה בן שבע נתייתם מאמו, אך נשא את סבלו בשקט והמשיך ללמוד עד שסיים את בית-הספר בהצטיינות. בהיותו בן 13 העפיל ארצה ולאחר זמן-מה נתקבל לעבודות פקידות בחברת זינגר בתל-אביב. בהגיעו לגיל 18 נשא אישה, אך לא נתברך בילדים. על צער זה נוספו לו גם קשיים חומריים, אך קיבל אותם באהבה. היה מצניע לכת ומאושר שזכה לחיות בארץ- ישראל.

משה התייצב להגנת המולדת עוד לפני הגיע תור גיוסו ושירת בחטיבת "גולני". ב-6.5.1948 פשט כוח מהחטיבה על הכפר ערב א- זבח שליד בית קשת, השתלט עליו ופוצץ חלק מבתיו. התארגנות הכוח לנסיגה השתהתה ותוך כדי כך התארגנו הערבים להתקפת-נגד. נפל בקרב הנסיגה הקשה, ביום כ"ז בניסן תש"ח (6.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית קשת.